נפרדים מנתן 1924 - 2019

 
היום נפרדנו, משה ואני, בעצב רב מאיש יקר ומיוחד.
 
נתן איזינגר הגיע להתאמן אצלנו ואתנו לפני כעשור. הוא היה אז צעיר כבן 84 ואנחנו מיד התאהבנו. 
 
בגיל 40 בערך התחיל נתן את הרומן הארוך שלו עם אמנויות הלחימה. הוא למד גו´דו, ג´ו ג´יטסו וג´יו ג´יטסו (אות קטנה והבדל שלם). כשהגיע אלינו כבר היה, מן הסתם, מורה בעצמו ומהר מאוד השתלב במרכז וגם התחיל לאמן יחד עם משה את בני הדור הצעיר. 
 
הוא אהב אמנויות לחימה ואהב ללמד. הילדים אהבו והעריכו אותו וההורים לא האמינו למראה עיניהם כשראו את הקלילות והחן שבהם ביצע תרגילים, שאינם פשוטים לאדם בכל גיל. 
 
ככה התאמנו יחד כשנתיים. אפילו צילמנו והפקנו סדרת סרטוני הגנה עצמית, בכיכובם של נתן ומשה, דבר שהסב לנתן ולנו לא פחות, עונג רב. 
בהמשך, עם המעבר של נתן ודבורה לדיור מוגן שמרנו על קשר. מפעם לפעם נהגנו להיפגש, לפעמים ביקרנו אותם בביתם החדש ולפעמים נפגשנו עם נתן לכוס קפה ושטרודל. והקשבנו לסיפורים. לנתן היתה דרך לספר סיפורים מעניינים, רובם קשורים לעולמנו המשותף – עולם אמנויות הלחימה. היה מעניין לשמוע על הדרך המיוחדת שלו בעולם הזה, על הנחישות והאהבה לדבר. 
 
דיברנו על אמנויות לחימה, אבל דרך זה דיברנו על החיים עצמם. לנתן היה חוש הומור מיוחד וכנות בלתי נגמרת. הוא לא ניסה להצחיק, הוא פשוט סיפר את הדברים מנקודת המבט שלו, הטיב לנסח את הדברים ולא ניסה לעשות רושם על אף אחד, או לשנות את פני הדברים רק כדי שהם ישמעו טוב יותר. 
 
הפגישות המיוחדות האלו היו עבורנו מעין אתנחתא באמצע היום. במרוץ החיים הדי מטורף שלנו, אלו היו רגעים של הנאה ולימוד, שאחריהם היינו קמים מהשולחן קצת אחרת. עם פרופורציות אחרות וראיה מפוכחת יותר. 
 
והפרגון... אני חושבת שנתן הוא אולי האדם שהכי פרגן לנו, הן כבעלי משפחה והן כמאמנים. המחמאות שלו היו בלתי נגמרות, תמיד מעומק הלב. במרוץ הזה שלנו אין לנו זמן לנוח על זרי הדפנה. יש הרבה רגעים מעולים, לצד רגעים פחות טובים וחוויות פחות טובות. מחמאה מנתן, שהיה כל כך אהוב ומוערך בעינינו, היתה מחמאה אדירה שתמיד חיממה את לבנו. 
 
הפרגון הזה הוא משהו שאני, באופן אישי, אנצור לעד. כמו מאגר אנרגיה נסתר, שמדי פעם צריך לשאוב ממנו קצת... כדי להמשיך הלאה בכל הכח. 
 
השנים האחרונות היו כבר לא פשוטות עבורו. אדם שהיה כל כך פעיל וחיוני כל חייו ופתאום, בכל יום שעובר, יכול לעשות פחות ופחות... זה משהו שאני יכולה רק לתאר את ההרגשה שלו. 
בכל אופן, נתן נהג להתאמן מדי יום, ואחרי שלא יכל לעסוק באמנויות הלחימה שכל כך אהב, הוא אימן את עצמו בחדר הכושר. על הפעילויות שהדיור המוגן סיפק עבורו אמר בביטול :"הם קוראים לזה פילאטיס..."/
 
אם יש גן עדן אני מקווה שיש בו גם חדר אומנויות לחימה, נתן... אנחנו נזכור ונזכיר אותך תמיד באזני התלמידים שלנו. תודה על הזכות שהיתה לנו להכיר אותך ולבלות קצת במחיצתכם. 
אוהבים ומעריכים, 
משה וליאת 
 
 




לסיכום אולימפיאדת הילדים ה-12 - ענף קראטה מסורתי לחצו כאן 

לקריאת כתבתה של רותי ברמן לחצו כאן
 
אין כמו להתחיל את הסופ"ש באימון קראטה. לאלבום כיתת הבוגרים שלנו לחצו כאן

 
16 מדליות לילדי נבחרת ישראל בקראטה מסורתי, ליטא נוב´ 2018
 
לסיקור המלא של הארוע ובאמצעי התקשורת לחצו כאן
 
גילעד רוקח מקבל תעודת הוקרה מעיריית נתניה על זכייתו בתואר אלוף עולם 2018
 
 לצפייה בתמונות נוספות לחצו כאן 
 
גילעד רוקח הוא אלוף עולם במקצה פוקוגו וסגן אלוף עולם במקצה קאטה אישית!
לקריאת הכתבה ב-ynet ולסיקור התחרות לחצו כאן
 
ברכות לסנסאי משה רוקח, על קבלת דרגת דאן 6
 



שם

טלפון

אימייל

מסר






כתובתנו: רח' הצורן 4, א.ת. החדש נתניה . טלפונים: 09-8350163, 050-2686165. © 2012. המרכז קראטה מסורתי פולג בהנהלת משה רוקח. כל הזכויות שמורות.

Bleknet.com - בניית אתרים