התכוונן אל היריב, קבל את המתקפה, צפה והכה כאשר הוא נע

אחת השיטות היא להסתכל על היריב כמו על צל, על מנת שלא להתפס לפרטים.

הדרך לתפוס את היריב היא להשתמש בנשימה כדי לתפוס את הקצב שלו, ובשימוש באסטרטגיה - גם להוליך אותו.
 
אותה הנשימה שתופסת את הקצב של היריב היא גם זו שיוצרת אנרגיה פוטנציאלית בעבודת הרגליים שלי, מה שאומר שעל הנשימה ועבודת כפות הרגליים להיות מתואמות וזה לא קשה כאשר יש לך בסיס טוב, כיוון שעל הנשימה לשלוט על מרכז הגוף, הרגליים ועבודת הרגליים אשר מפותחים באמצעות תרגול קאטה ובסיס, כך שלמעשה זהו תנאי הכרחי בסיסי ומובן מאליו, "נתון פתיחה".

אם אתה נתקל בקושי לעקוב ע"י הנשימה ואתה מרגיש שאתה מאחר או שהרגליים כבדות ו"תקועות" (Itsku), נסה "לרקוד" עם היריב ע"י טפיפת כפות הרגליים, כך שכפות הרגליים שלך "תופסות" את הקצב של היריב ונסה בהדרגה להפוך את המעקב לפנימי ככל הניתן, לא להראות שום סימן כלפי חוץ.

אני עושה זאת בכל פעם שאני חש שאני מסתכל ומשתמש בעיניים יותר מדי, דבר שגורם לי להיות מאחור, לאחר, או כאשר אני עומד מול יריב קטן ומהיר ואז קשה לפעמים לעקוב בעזרת הנשימה.
ודא כי בכל רגע נתון אתה יכול ליצור לחץ לכיוון הקרקע, להשתמש בנשימה, במרכז ובכפות הרגליים כדי ליזום טכניקה.
נסה להרגיש כאילו בין כפות רגליך לקרקע מבדילה רק פיסת נייר, כאינדיקציה ל"ציפה" (Ukimi) המאפשרת יצירת לחץ לקרקע בכל רגע.

זו אחת ההארות המנחות ביותר שקיבלתי ממיס אייקו-סאן, שלא היה שני לי בהבנתה את הבודו. זה שינה את אופן תפיסתי את הקומיטה.

כאשר אתה מכוון ליריב (Tune) - קבל את ההתקפה שלו, התייחס אליה כאל הזדמנות בגלל שלא חשוב מה תהיה ההתקפה שלו- הפתח שנוצר מהיותו של היריב "בין לבין" (In between space) גדול יותר מאשר רק כאשר הוא זז. הפתח הזה הוא הזדמנות, צ´אנס, "קיו", ועליך לנצל את היתרון שבכך לטובתך.

כדי לנצל את היתרון שבהתקפת היריב לטובתך, עליך להרגיש נוח עם ההתקפה שלו, להרגיש כאילו אתה מזמין אותו ("בוא,בוא!").
רב האנשים מוצאים זאת לא נוח, להיות מותקפים במהירות, בצורה ישירה ואז הם מנתקים את עצמם מהיריב, יוצרים איתו קונפליקט ואז הם או רצים לתקוף אותו או עסוקים בלוודא שהיריב אכן מתקיף, או מנתחים את ההתקפה שלו ולכן לעולם הם יאחרו במתקפת הנגד שלהם, בתגובה.
כדי לקבל את התקפת היריב עליך להיות רגוע לחלוטין אבל "טעון", לא שמוט.

זה פשוט אם אתה ממלא את שני השלבים הקודמים שתוארו - מגיב עם הנשימה, לא מסתכל ואז נע. כאשר אתה רואה את ההתקפה זה מאוחר מדי, כאשר היריב זז הנשימה וכפות הרגליים שלך צריכות להיות בתנועה, כאילו אתה הצל שלו.
הזמן להתקיף את היריב הוא כאשר הוא "מתחייב" לתנועה או בין טכניקות, לעולם לא באותו קצב.
אנו תופסים את הקצב של היריב על מנת לשבור את אותו קצב בדיוק.