רשמים מתחרות קראטה AAKF

תחרויות קראטה מסורתי שונות מתחרויות ספורט אחרות. הן מבוססות על "שיהאי" - בחינה הדדית של שני היריבים האחד את השני במטרה ומתוך שאיפה להתפתחות עתידית מאשר ניצחון לשם קבלת גביע.

תחרות קראטה מסורתי מבוססת על הזדמנות אחת לזכות או להפסיד, ולא על צבירת נקודות והיא מהווה רק פן מסוים בקראטה, אמצעי ולא יעד סופי.

המנצח האמיתי בתחרות קראטה מסורתי הוא זה ששיקף את הידע שלו, מפיק לקחים ויישם אותם באימונים שלאחר התחרות.

בכל תחרות שבה זכיתי, ביום המחרת סנסאי נישיאמה לעולם לא נהג לומר לי כמה טוב הייתי, אלא נהג דווקא להצביע על כל אותן נקודות
שמצריכות עבודה ושיפור והוא השתמש במקל כדי לתקן אותי (לא תמיד כ"כ בעדינות) בימים אלו יותר מכפי הרגיל.

המטרה היתה לשמור שאהיה צנוע ובעיקר בגלל שתחרות מעצימה את החולשות וההרגלים הרעים, כך שזו הזדמנות לימודים
שאל לנו להחמיץ.

הקראטה המסורתי הוא חסר גבולות, בלתי מוגבל ותמיד יש מרווח עצום לשיפור.

בתחרות האחרונה התלמידים שלי היו טובים, אבל הנה כמה נקודות שמצריכות לדעתי שיפור:

1. בזמן התקפה יש להזיז קודם את כף הרגל, מרכז הגוף נע שני ורק אז הטכניקה.
    אין להעביר את מרכז הגוף מצד לצד כיוון שזה מאט את התנועה וחושף פתח להתקפה נגדית של היריב.
    בנוסף, העברת מרכז הגוף גורמת גם לקושי ביתירת לחץ לקרקע ול"ציפה" בזמן קימה.

2. באמשי וואזה (החלקה אחורה ולאחריה התקפת נגד) - המעבר מהחלקה אחורה לתנועה קדימה איטי מדי אצל חלק ניכר מהאנשים.
    האיטיות נובעת משתי סיבות עיקריות:
    א. שימוש יתר ברגליים, על מרכז הגוף להשהות את הרגליים ("אוקימי") כך שיהיו רכות וכפות הרגליים קלות.
    ב. העברה מופרזת של המרכז - קפיצה אחורה שיוצרת פתח גדול מדי בין ההחלקה אחורה להחלקה חזרה קדימה.

3. זנשין - הרגע המסוכן ביותר הוא אחרי הקימה, כיוון שאז אנחנו במרחק אופטימלי לקימה, שלרב הוא גם אופטימלי עבור היריב במידה 
    ואנחנו מפספסים. הרבה אנשים "משחררים" מנטלית ("Let go mentaly") ופיזית אחרי הקימה.
    כאשר מעבירים אנרגיה בזמן הקימה צריך גם "להטעין מחדש" את הגוף ולהיות במצב של מודעות מנטלית, כמו בקריאת מוניטור.

4. קימה - בעיקר בקאטה על הקימה להיות שלם - לחץ לריצפה והתכווצות של כל שרירי הגוף כך שהתנועה הבאה פשוט נוצרת מאליה,
    ללא מאמץ, כתגובה.
    הרבה אנשים עוברים מטכניקה אחת לזו שאחריה לפני שהשלימו את הקימה.
    כמובן שלומר שבזמן הקימה אנו נותנים את כל הנשימה ויוצרים מקסימום לחץ לקרקע והתכווצות זו אמריה כללית, כיוון שכל קימה הוא
    שונה ותלוי במטרה של הטכניקה.

5. אסטרטגיה של קרב - מתחרים רבים צריכים לחשוב יותר על אסטרטגיה - איך ליצור הזדמנות ולא לרוץ קדימה ולתקוף בניסיון להיות 
    מהירים יותר מן היריב שמולם.
    חשוב לתת יותר דגש לשימוש יעיל בהזמנות (פתח) ובמרחק כחלק מאסטרטגיה.
    כדי ליצור אסטרטגיה ולשים מלכודת ליריב, עלי לקבל את ההתקפה של היריב ולהרגיש נוח ובטוח איתה ואז להוון, לנכס אותה לצרכיי.

לסיקור התחרות וזכייתה של שירי רינת בתואר :"אלופת ארה"ב במקצה קרבות נשים".