נקה את ראשך ממחשבות וראשך ישאר מלא

סיפור עתיק מספר על סמוראי במאה ה-16 בשם מיאמוטו מוסשי, שנהג להסתובב בין בתי ספר לאומנויות לחימה (דוג´ו) ולהזמין את המורים לקרב כדי לבדוק את יכולותיו. באחת הפעמים נכנס אותו סמוראי לאחד מבתי ספר ואמר, שמכל התלמידים ישנו רק בעל חגורה לבנה אחת ממנו הוא חושש, כיוון שהוא חש שלמרות שלאותו בעל החגורה הלבנה אין כל טכניקה, הוא מוכן לוותר על חייו אם יהיה בכך צורך.

המושג "הו-שין" משמעו לוותר על המחשבה לחלוטין, לא לשמור שום דבר. כאשר אתה נותן את כולך, לא זו בלבד שהטכניקה הפיזית שלך תיתן את כל עצמיותך, את כל הפוטנציאל המנטלי והפיזי הגלום בך, אלא גם, באופן פרדוקסלי, בגלל שאתה "מוותר" על הכל - המחשבה שלך תישאר מלאה, כלומר חופשית ולכן נכונה לכל שינוי במצב.

אנו פוחדים ממחויבות לדבר, כיוון שאנו פוחדים לעשות טעויות. אבל אצלנו בקאראטה נהוג לומר, שכאשר אנו מחויבים למשהו במאת האחוזים אנו מיישמים את ההחלטות שלנו בצורה טובה יותר ובאופן שלם יותר וכך אנו יכולים לזרום ולהתאים את עצמנו לשינויים הנדרשים באופן טוב יותר.

המורה שלי, סנסאי נישיאמה, נותן את האנלוגיה הבאה : אם אתה הופך למטה ומרים למעלה כוס מים באופן איטי – לא נשאר בכוס כלום. לעומת זאת, אם תבצע את הפעולה הזו באופן החלטי ובבת אחת, כאשר תעלה את הכוס כלפי מעלה לאחר הסיבוב – עדיין יהיו בה מים.

מזכירתו של סנסאי נישיאמה, אייקו סאן, אמרה לי שבבודו (אומנויות לחימה יפניות) יש אימרה על הרצון לשלוט בקרב :"הרצון לנצח הוא תחילתו של ההפסד".

בבודו יש מושג חשוב נוסף שמשמעו :"הרג הדדי". הכוונה היא כי כאשר עומדים בקרב מול יריב אנו צריכים להרגיש שאנו מוכנים "לוותר" על עצמנו ואז אין לנו דבר להפסיד והיריב מרגיש שאין לו פתח או הזדמנות להתקפה. זהו בעצם קרב מנטלי ומרבית היריבים יכנעו כאשר יעמדו מול אדם עם רוח לחימה כזו.

בקראטה אנו יודעים שפוטנציאל מנטלי ופיזי של אנשים הוא רב הרבה יותר ממה שהם עצמם חושבים. כולנו מכירים סיפורים על נשים שמגלות יכולות בלתי-רגילות כאשר הן נתונות במצב שבו עליהן להגן על ילדיהן. בקראטה אנו יכולים ללמוד באופן שיטתי למצות את אותו פוטנציאל אינטואיטיבי הטמון בכולנו.

בגלל נסיון עבר, טראומות למיניהן ומנגנון הגנה מכני של הגוף אין אנו משתמשים במלוא הפוטנציאל הטמון בנו. על ידי האימון בקראטה, אנו מפתחים מצד אחד טכניקה נכונה וקאורדינציה, כך שכאשר נדרש "בזמן אמת" למיצוי הפוטנציאל שלנו, נוכל לעשות זאת תוך שימוש נכון במכניקה של הגוף. ובאותו זמן אנו לומדים בקראטה לשחרר עכבות מנטליות, ספקות ולהקדיש את כל-כולנו למשימה.

הקארטה מלמד אותנו כיצד להשתמש בכוונה ובנשימה נכונה על מנת להנחות את השרירים שלנו ואנו מפתחים את הצד המנטלי, את רוח הלחימה והרצון, תוך השמת הרגשנות, המהווה במקרה זה מכשול, בצד.

את היכולת "לתת את הכל" ניתן ללמוד רק דרך הגוף. רק באימונים ניתן להפוך את התיאוריה הזו ולהביא אותה לידי ביטוי במעשה.

אני מאמין כי הקראטה נותן את הכלים הנכונים למימוש התאוריה הזו, שניתן להשליך אותה בעצם על כל תחום בחיינו.

מיאמוטו מוסשי אמר כי "מומחה" הינו אדם המצטיין באומנותו, אולם "מאסטר" הוא האחד שיכול ליישם את העקרונות של אומנותו בכל תחום בחייו.

סנסאי אבי רוקח , דאן 6, הוא אלוף עולם בקרבות חופשיים ותלמידו הבכיר של מאסטר נישיאמה, ראש הקאראטה המסורתי ITKF. מזה כשלושים שנה שהוא חי בלוס אנג´לס, קליפורניה, מתאמן ומאמן מדי יום. פעמיים בשנה הוא מגיע ל"מרכז קאראטה פולג" המנוהל על ידי אחיו, סנסאי משה רוקח, דאן 4, ומעביר מחנות אימונים.