עמידות הקראטה המסורתי

 

 

העמידות מסווגות כטכניקות בסיס.

 

 

* לאפשר שימוש מקסימלי בכח חיצוני (כמו הריצפה) כדי להגביר כח פנימי (שרירי הגוף שלנו) ולייצר טכניקה.

עמידה טובה משולבת עם נשימה וכיוון נכון תאפשר לנו להגביר אנרגיה מכפות הרגליים אל הטכניקה.

 

* לחזק את התנועה בזמן הקימה (קימה - רגע העברת האנרגיה מגופנו כלפי חוץ).

 

* לאפשר מעבר חלק ושינויי כיוון. 

 

 

 

עמידה שמטרתה לאפשר תגובה מהירה והרמוניה עם הטכניקה או שינוי הכיוון.

 

 

- על סוג עמידה זה להיות מאוד קלה ולא נמוכה מדי.

- מרכז כח הכובד בין הרגליים.

- לחץ מתמשך לכיוון הרצפה ע"י הנשימה, לעולם אין לחץ שווה לשתי הרגליים, דבר כזה יגרום לכבדות בתנועה, תמיד לחץ לרגל אחת יותר   מאשר לשניה מבלי לשנות את המרכז. במילים אחרות, יש לשמור על אנרגיה פוטנציאלית לתנועה ע"י חיבור הנשימה לכפות הרגליים.

 

על עמידות אלו להיות חזקות מספיק בכדי לקבל שוק חוזר כך שלא תהיה בריחה של אנרגיה או איבוד שיווי משקל. 

 

- שתי כפות הרגליים מושרשות לקרקע. 

- עמידה רחבה ללא איבוד שליטה על השרירים. 

- שמירה על מרכז כובד נמוך.

- שמירה על מתח פנימה / החוצה (לפי הצורך) של השרירים המקרבים על מנת לשמור על  חיבור וקשר בין הרגליים ובין מרכז הגוף.

- שמירה על לחץ כלפי הקרקע בזמן הקימה היות והאנרגיה חוזרת אל הטכניקה ושמירה על הלחץ תאפשר מעבר חלק והמשכיות אל הטכניקה הבאה.

 

 

שרירי הרגליים והמותן מתכווננים החוצה. אלו עמידות חזקות מאוד שמיועדות לבלום את השוק החוזר ולכן משתמשים בהן לביצוע טכניקות למרחק גדול.

 

העמידות העיקריות בקטגוריה זו: זנקוצו דאצ´ (עמידה קדמית), קיבבה דאצ´, קוקצו דאצ´, סושין דאצ´, שיקו דאצ´. 

 

המפשעה ושרירי המותן והשרירים המקרבים מתכווננים כלפי פנים. עמידות אלו מאפשרות שינוי כיוון מהיר אבל אינן חזקות כמו העמידות בסעיף א´ ולכן משתמשים בהן לביצוע טכניקות מטווח קרוב. 

 

העמידות העיקריות בקטגוריה זו: נקואשי דאצ´י ("עמידת חתול"), סנשין, הנגצו (עמידת חצי סהר).

 

 

 

 

 

בחזרה למאמרים