“איני מפחד מן האדם שתרגל עשרת-אלפים בעיטות פעם אחת,
אך אני מפחד מן האדם שתרגל בעיטה אחת עשרת-אלפים פעמים.” ( ברוס לי )
כל אימון קראטה מתחיל ביציבה. ובכל פעם מחדש אנחנו נדרשים לשמוע את הדגשים כאילו שמענו אותם בפעם הראשונה, לתרגל שוב ושוב את אותה הקאטה, כל תנועה ותנועה מהתחלה.
היכולת להיכנס באמת לנעליו של תלמיד השומע את הדברים בפעם הראשונה (אפילו שנשמעו מאות פעמים) היא יכולת מופלאה. היא מאפשרת לנו להתעמק בדברים, לשמוע אותם מנקודות מבט שונות ובסופו של דבר להפיק מהם את המיטב עבורנו. היא גם למעשה אותה יכולת המאפשרת לנו לא לקחת דברים כמובנים מאליו, לקום בבוקר ובכל יום מחדש להתפעל מבן הזוג שלנו, מהילדים שלנו מעצמנו...ולהכיר תודה.
ובאותה מידה כשאנחנו נגשים לקרב, עד כמה חשוב להתייחס לכל רגע מחדש - נקי, מבלי לשפוט, בלי להניח הנחות ובלי לתכנן. עד כמה הגמישות הזו – היציאה מהתבניתיות ומהקיבעון יוצרת את ההבנה של היריב ואת התגובות שלנו מדויקות וטובות יותר.
כמו גם בחיים, כמה פעמים אנחנו נכנסים לסיטואציה וחושבים שאנחנו יודעים איך היא תסתיים. כשאני מבקשת משהו מהילד שלי, מהבוס או מבן הזוג שלי – ואני מוכנה לשמוע לא (עוד לפני שביקשתי). והסרטים כבר רצים לי בראש מה הוא יגיד ומה אני אענה ו...
הרי אני לא באמת יודעת מה יקרה, מה הוא יגיד. הרבה פעמים התחלה שונה, כניסה חדשה ונקייה לסיטואציה תיצור גם סיומת ותגובה חדשה.
המוח שלנו מאחסן מידע בתבניות. זאת הסיבה שאנחנו מצליחים להתרגל לדברים (טובים או רעים) מהר. אבל זו גם הסיבה בגללה אנחנו לוקחים דברים כמובנים מאליהם. כשאנחנו מתחילים לשמוע משהו מוכר, מיד אנחנו מכניסים אותו לאותה תבנית של הפעם שעברה מה שיוצר פעולה אוטומטית. וכך פעם אחרי פעם אנחנו חוזרים על אותו הרגל ישן ומשרישים אותו. ואנחנו יודעים כמה קשה לפעמים לשנות את ההרגל הזה וליצור אחד חדש.
כדי ליצור תבנית חדשה = תוצאות חדשות בחיים שלנו אנחנו הרבה פעמים צריכים לוותר על מה שאנחנו כבר יודעים.
השאלה הגדולה היא איך עושים את זה. איך מוותרים על התבנית הקבועה שלנו, על האוטומט, על ההנחות והשיפוטים שלנו ונכנסים לנעליו של תלמיד. אני מאמינה שהתשובה נמצאת בכל אחד מאיתנו והיא מתחילה בהחלטה. ולאחר שקיבלנו את ההחלטה לוותר על השיפוטים, ה"את זה אני כבר מכיר" וההנחות שלנו מתחיל שלב האימונים.
הנה כמה אימונים אפשריים לדוגמא:
להקשיב לאנשים/ ילדים בלי לחשוב שאני יודע מה הם עומדים להגיד.
להכיר תודה על מה שיש לי בחיים כל יום (המתאמנים האדוקים יכולים כמה פעמים ביום...).
לקרוא ספרים שכבר קראתי ולמצוא בהם תובנות חדשות שלא ראיתי בפעם הקודמת.
וכמובן בתרגול קראטה - פשוט להתאמן על היכולת להיות תלמיד.לשמוע את הדברים שוב ושוב, לחזור על אותן תנועות ובכל זאת ליצור בכל פעם תבנית חדשה שתהיה טובה יותר, מדויקת יותר והכי חשוב יעילה יותר עבורנו.
קישורים רלוונטיים:
